בש"א 1319/08

תקציר

הסכסוך נסוב סביב חלקת קרקע בירושלים שבבעלות המשיב. המבקש טוען כי השקיע למעלה ממיליון ₪ על מנת לסייע למשיב לפנות דיירים מוגנים מהנכס, תוך הסכמה כי עם פינויו יימכר הקרקע והמבקש יקבל 65% מהתמורה לאחר ניכויים וניכויים אחרים. בעוד המבקשת מילאה את חלקה בהסכם, המשיב מסרב לכאורה למכור את הקרקע ובמקום זאת משכיר אותה, משלשל לכיסו את דמי השכירות החודשיים ומזניח את חובות הארנונה, ובכך צובר חובות. כדי למנוע נזק נוסף ולהבטיח ניהול תקין של הנכס עד למכירתו, מבקש המבקש מינוי כונס נכסים. המשיב, לעומת זאת, טוען כי מדובר בהסכם הלוואה בלבד ומכחיש כל עסקה אחרת. בית המשפט, בשומו את הראיות שהוצגו, מוצא ראיות מהימנות לכאורה התומכות בגרסת המבקש ומסכים כי שליטתו החד-צדדית של המשיב בנכס עלולה לגרום נזק משמעותי ולהכשיל את ביצועו של כל פסק דין עתידי. לפיכך, היא נענית לבקשה לכונס נכסים זמני, אוסרת על המשיב לבצע כל פעולה הנוגעת לנכס, וקובעת דיון לקביעת זהות הכונס. החלטה זו מתקבלת על מנת לשמור על האינטרסים של המבקש ולשמור על ערך הנכס עד לפתרון המחלוקת.