רע"א 10334/03

תקציר

האב, שהיה בעל טרקטורון לא מבוטח שהיה מעורב בתאונה שבה נפגע צד שלישי, ערער על החלטת ערכאה נמוכה יותר שהורתה לו ולבנו, נהג הרכב, לפצות את הנפגע. הערעור הוגש בעקבות תביעה שהגישו הנפגעים נגד בני הזוג, שטענו כי הרכב נלקח ללא רשות ולכן הנפגע אינו זכאי לפיצוי. בית המשפט המחוזי דחה את הערעור, ואישר את קביעתו של בית משפט השלום כי האב לא נקט באמצעים נאותים כדי למנוע מבנו גישה לרכב – כדי היתר מכללא לנהוג בו. כתוצאה מכך, נותרה בעינה גם החלטת הערכאה הנמוכה יותר לחייב את המבקשים לשפות את הנפגע בגין הפיצוי ששילמו – בסך של קרוב ל-800,000 ₪. ערעורם של האב ובנו לבית המשפט העליון, בבקשה לבטל את צו הפיצויים, נדחה. בית המשפט מצא כי הימנעותו של האב מלמנוע מבנו לנהוג ברכב היוותה הסכמה מכללא, והממצאים העובדתיים של פסק הדין הקודם לא היו שנויים במחלוקת. מאחר שהמקרה לא העלה שאלות משפטיות בלתי פתורות, הבקשה נדחתה, ופסיקת הפיצויים נותרה בעינה.