סע"ש 57093-03-17

תקציר

התובעת, עובדת, תבעה שלושה נתבעים – שני מעסיקים (הנתבעת מס' 1 והנתבעת מס' 5) וקבלן (הנתבעת מס' 6) – בגין זכויות עובדים, לרבות פיצויי פיטורים, הודעה מוקדמת, פדיון חופשות, דמי חגים, דמי הבראה, הפרשות לפנסיה, גמול שעות נוספות, אי הודעה לעובד ותלושי שכר שנערכו שלא כדין. התובע טען כי שלושת הנתבעים אחראים לתשלום זכויותיו, שכן הוא עבד אצלם במקביל, או בזה אחר זה ללא הפרעה. בית הדין מצא כי התובעת הועסקה על ידי הנתבעת מס' 1 מפברואר 2013 עד אפריל 2016 ועל ידי הנתבעת מס' 5 מספטמבר 2016 עד פברואר 2017. לא הייתה רציפות תעסוקתית בין שתי התקופות, ולכן יש להתייחס אליהן בנפרד. התובע לא הועסק על ידי הנתבעת מס' 6, אלא על ידי הנתבעת מס' 1, אשר העבירה את שירותיו בקבלנות משנה לנתבעת מס' 6. בגין תקופת העסקתו אצל הנתבעת מס' 1 הורה בית הדין לנתבעת מס' 1 לשלם לתובעת סך של 13,992 ₪ בגין הפרשות לפיצויי פיטורים, 3,000 ₪ עבור פדיון חופשות, 6,250 ₪ עבור דמי חגים, 5,103 ₪ עבור דמי הבראה, 13,992 ₪ עבור הפרשות לפנסיה, 82,976 ₪ עבור שעות נוספות, 5,000 ₪ בגין אי הודעה לעובד, 418 שקל לקרן השתלמות, ו-5,000 שקל לתלושי שכר ערוכים שלא כדין. בגין תקופת העסקתה אצל הנתבעת 5 הורה בית הדין לנתבעת 5 לשלם לתובעת 1,797 ₪ בגין הפרשות לפיצויי פיטורים, 1,568 ₪ בגין פדיון חופשות, 1,120 ₪ בגין דמי חגים, 1,797 ₪ בגין הפרשות לפנסיה, 11,109 ₪ בגין שעות נוספות, 3,000 ₪ בגין אי הודעה לעובד ו-1,000 ₪ בגין תלושי שכר שנערכו שלא כדין. הטענות נגד הנתבע מס' 2 והנתבע מס' 6 נדחו. הנתבעת מס' 1 תישא בהוצאות התובע ובשכר טרחת עורך הדין בסך 7,500 ₪, והנתבעת מס' 5 תישא בהוצאות אלו בסך 4,000 ₪. התובע, מצדו, ישלם לנתבעת 6 את הוצאותיה בסך 5,000 ₪ בגין דחיית התביעה.