ע"א 4781/01

תקציר

פסק הדין מתייחס למחלוקת בין משרד השיכון, היזמית הפרטית סנפיר השקעות בע"מ ומספר גורמים נוספים בנוגע לאכיפת הסכמים שנחתמו בשנות ה-70 בנוגע לבנייה והשכרה של מבני מגורים. ההסכמים, שהיו חלק מפרויקט חברתי שמטרתו בניית דירות להשכרה, כללו הקמת שני בניינים עם 112 דירות באתרים מסוימים. עם זאת, בשל בעיות תכנוניות, הפרויקט נתקל בעיכובים וסיבוכים. בהמשך הציעה סנפיר תוכנית חדשה הכוללת שינוי משמעותי בהיקף הפרויקט, הכולל בניית בית הורים עם 289 יחידות דיור. היזם הפרטי טען כי יש לבחון את הפרויקט החדש במסגרת ההסכמים המקוריים. בית המשפט המחוזי בחיפה פסק לטובת סנפיר, והגיע למסקנה כי ניתן לאכוף את הפרויקט החדש על פי ההסכמים המקוריים. עוד נקבע כי מכירת האתרים לחברה אחרת, שיכון ופיתוח, הייתה עסקה סותרת ואינה יכולה לעמוד. משרד השיכון ומשיבים נוספים ערערו על פסק דין זה. השופט י' אנגלרד, בפסק דין שעליו הסכימו השופטים א' ריבלין וא', קיבל את הערעור. השופט קבע כי הפרויקט החדש שונה מהותית מההסכם המקורי בהיקפו, בתכליתו ובנסיבות חיצוניות. הם הגיעו למסקנה כי לא ניתן לאכוף את ההסכמים המקוריים באמצעות הפרויקט החדש וכי התנהלות משרד השיכון לא יצרה מסגרת חוזית חדשה. יתר על כן, השופט ציין כי שני הצדדים חולקים באחריות לסכסוך המתמשך, שכן הם לא נקטו צעדים להסדרת מעמדם המשפטי של ההסכמים לאורך זמן. לפיכך, הערעור התקבל, והבקשה להצהרות שמשמעותן אכיפת ההסכמים המקוריים באמצעות הפרויקט החדש נדחתה. הדבר הותיר את סוגיית המעמד ההדדי של הצדדים על פי ההסכמים המקוריים ללא פתרון ודרש בירור נוסף. בנוסף, התקבל פסק דינו של בית המשפט המחוזי בעניין כתב הפתיחה והתביעה שכנגד של שיכון ופיתוח, שאישר כי ההסכם עם סנפיר היה עסקה סותרת.