עק"פ 49440-11-13

תקציר

הערעור מתייחס לסכסוך בין שני אנשים, המערער והמשיב, במסגרתו הגיש כל צד דו"ח פלילי נגד השני בעקבות קטטה בסניף בנק. המערער, שהגיע לבנק לקחת מסמכים, טען כי המשיב, עובד בנק, תקף אותו לאחר שניסה לצאת מהבנק עם מסמכיו. המשיב, לעומת זאת, טען כי המערער תקף אותה כשניסתה למנוע ממנו לקחת את המסמכים. המשטרה חקרה את שני האירועים ובסופו של דבר הגישה כתב אישום נגד המערער, אך לא הגישה כתב אישום נגד המשיב. לאחר מכן הגיש המערער קובלנה פלילית פרטית נגד המשיב. טענה זו נדחתה על ידי בית משפט השלום בנימוק שהוא מתחרה בשיקול דעתה של המדינה בהעמדה לדין בעבירות, מה גם שאותו אירוע וחומרי חקירה היו הבסיס הן לכתב האישום והן לקובלנה הפרטית. המערער ערער על החלטה זו, וטען כי אין זהות נאשמים בשני המקרים וכי זכותו להגיש קובלנה פרטית צריכה לעמוד. עם זאת, ערכאת הערעור הסכימה עם בית משפט השלום וקבעה כי התרת הקובלנה הפרטית לצד ההליך הפלילי תוביל לכפל דיונים ואולי לתוצאות סותרות. הערעור נדחה, אך בתנאי שניתן יהיה לשקול מחדש את דחיית הקובלנה הפרטית לאחר סיום התיק הפלילי נגד המערער.