עמ"ש 61868-07-22

תקציר

פסק דין זה הוא תוצאה של ערעור אזרחי בעניין חלוקת נכסים בין בני זוג גרושים. הנכס העיקרי המדובר הוא נכס שנרכש במהלך הנישואין בכספים שצברה האישה לפני הנישואין וניתנה לה במתנה. הנכס נרשם על שם האישה בלבד, אך שני הצדדים תרמו להיטל ההשבחה באמצעות חשבונם המשותף, וכן נטלו הלוואה משותפת. לאחר עיון בראיות ובעדויות, מצא בית המשפט כי אין כל התערבות בקביעותיו העובדתיות של בית משפט קמא. בית המשפט קיבל את טענת המשיב כי לא נודע לו על הפרדת רכוש כלשהי וכי בכוונת הצדדים לחלוק בנכס. טענת האישה כי הכספים שיועדו לרכישת הנכס הועברו רק דרך החשבון המשותף כ"תחנת מעבר" נדחתה, שכן בית המשפט קבע כי הכספים משותפים ומיועדים לשימוש משותף. עוד ציין בית המשפט כי התנהלות הצדדים, לרבות תשלום היטל השבחה מחשבונם המשותף ולקיחת הלוואה משותפת, הצביעה על שיתוף פעולה מוחלט וכוונה לחלוק בנכס. עם זאת, השופטת יעל מושקוביץ הגיעה למסקנה שונה, וסברה כי הנסיבות מצביעות על כוונה להפריד ולא לחלוק את הנכס. היא הדגישה כי הנכס נרכש מכספה הנפרד של האישה ונרשם על שמה בלבד, וכי ההפקדה קצרת המועד לחשבון המשותף אינה שוללת את הכוונה להיפרד. עם זאת, מאחר שהיטל ההשבחה שולם בקרנות משותפות, היא סברה שלא יהיה זה הוגן להתעלם מתרומה זו ולהורות על חלוקה לא שוויונית של שווי הנכס, כאשר האישה מקבלת 70% והבעל 30%. בסופו של דבר, הערעור נדחה, והנכס נחשב לנכס משותף שיש לחלק שווה בשווה בין בני הזוג. בשל ההוצאות הגבוהות שנפסקו על ידי בית משפט קמא, לא נפסקו הוצאות נוספות בגין הערעור. הערבות שהופקדה על ידי המערער הוחזרה, והשופטים הסכימו כי ניתן לפרסם את פסק הדין ללא פרטי הצדדים.