רע"א 39980-09-20

תקציר

השופט דחה את בקשת הערעור מבלי להזדקק לתגובת הרשות. הבקשה התייחסה להחלטה על סעד זמני הנוגע לצו פינוי מקרקעין. על פי חוק פינוי מקרקעין, ערעור אינו מעכב את ביצוע הצו אלא אם בית המשפט מחליט אחרת. השופט לא ראה סיבה לעכב את הפינוי. עוד ציינו, כי יתערבו רק בשיקול דעתו הרחב של בית משפט קמא באשר לסעדים זמניים במקרים חריגים, ולא כך היה. החלטתו של בית משפט קמא הייתה מפורטת ומנומקת, תוך התמקדות בסיכויי הצלחת התביעה ובמאזן הנוחות, אשר נבחנו שניהם באופן זמני בלבד. השופט הסכים עם ממצאיו של בית משפט קמא ולא ראה הצדקה מספקת להתערב. המבקש לא הוכיח שיש לו זכויות כלשהן בקרקע, והתקיימו הדרישות לתפיסה שלא כדין כמפורט בחוק מקרקעי ציבור. כמו כן, הצו הוצא בתוך שישה חודשים מיום שנודע לרשות על התפיסה, וניתנה למבקש הזדמנות לטעון את טענותיו. השופטת הדגישה כי מדובר בקביעה של סעד זמני בלבד שאינה מהווה הכרעה בהליך העיקרי. משכך, נדחתה בקשת רשות הערעור, והשהייה בצו הוארכה לזמן קצר על מנת לאפשר למבקש לבחון את האפשרויות העומדות בפניו.