ו"ע 5030/02

תקציר

המקרה עוסק במחלוקת בנוגע לבעלות על פיסת קרקע ופטור ממס לאחר מכן. המערערת, ימק"א ארה"ב, רשומה כבעלים של הקרקע הנדונה, הממוקמת בירושלים, ומפעילה מרכז לפעילות נוער וספורט במקרקעין האמורים מאז שנות העשרים. עם זאת, ימק"א ירושלים טוענת כי היא מחזיקה בקרקע באופן בלעדי ובלתי מוגבל כבר קרוב ל-80 שנה ויש להכיר בה כבעלים בפועל, שכן הקרקע שימשה לצרכיה הציבוריים. המשיב, לעומת זאת, טוען כי ימק"א ארה"ב הצהירה על עצמה באופן עקבי כבעלת הקרקע וכעת מנועה מלטעון אחרת. בנוסף, טוען המשיב כי זכות השימוש של ימק"א ירושלים אינה שקולה לבעלות ואינה פוטרת אותם מתשלום מיסי מקרקעין. הוועדה מסכימה עם המשיב כי המערער הוא הבעלים החוקי של הקרקע ויש לראות בו מוכר לצורכי מס. כמו כן, הוועדה מחליטה כי המערערת אינה זכאית לניכוי מלא של היטל פינוי או היטל השבחה אלא רק בגין הסכום ששולם בפועל, וניתן לנכות שכר טרחת עורכי דין למעט אלה ששולמו במסגרת הליכי ההשגה והערר. לבסוף, קובעת הוועדה כי יש לחשב את יחס הניכוי על בסיס שווי ההשבחה בחלק הנמכר של הקרקע ביחס לשווי ההשבחה על כלל הקרקע שבבעלות המערערת. לפיכך הערעור נדחה, וכל צד אחראי להוצאותיו המשפטיות.