ת"א 46224-05-12

תקציר

לאביו של הדייר הייתה זכות מוגנת לגור בדירתו, וכך עשה עד מותו. לאחר מותו המשיך בנו, התובע, להחזיק בדירה. התובע העביר את הדירה לנתבעים, אשר סירבו לשלם דמי שכירות לתובע, בטענה כי אין לו זכויות בדירה. הנתבעים גם לא הצליחו לפנות את הדירה כאשר התבקשו. בפסק הדין נקבע כי הנתבעים הפרו את הסכם השכירות בכך שלא שילמו דמי שכירות לתובע ולא פינו את הדירה. השופטת קבעה כי הנתבעים אינם רשאים לערער על זכויותיו של התובע בדירה, שכן החזקה מספקת הגנה מספקת מפני תביעות כאלה – במיוחד במקרה זה, בו הראיות מצביעות על כך שלתובע הייתה זכות דיירות מוגנת. כמו כן, הדגישה השופטת כי בעלי הקרקע אינם יכולים לפנות דיירים באמצעות פנייה לשוכרי המשנה ושלילת זכויותיהם של השוכרים – עליהם ללכת בדרך המשפטית של הגשת תביעת פינוי. משכך, קיבלה השופטת את התביעה, וחייבה את הנתבעים לשלם לתובע 14,400 ₪ בתוספת ריבית דמי שכירות. כמו כן, על הנתבעים לפנות את הדירה בתוך 30 יום, אלא אם תושג הסכמה לגבי תשלומי שכר הדירה בעבר ובעתיד. בנוסף, הנתבעים יכסו את הוצאות התובע וישלמו שכר טרחת עורך דין בסך 10,000 ₪. פסק הדין ניתן לטובת התובע, והביא את התיק לסיומו אלא אם הנתבעים יערערו על ההחלטה.