עש"מ 7641/98

תקציר

רפאל נוימן, עובד מדינה בכיר בבית משפט השלום בעפולה המועסק משנת 1970, הורשע בשנת 1996 בשורה של עבירות גניבה, מרמה וזיוף בקשר למעילה בכספי ציבור בהיקף כולל של 100 אלף שקל. הוא נידון ל-30 חודשי מאסר וחויב לשלם פיצויים. לאחר ריצוי עונשו הואשם נוימן בפני בית הדין למשמעת לעובדי מדינה בעבירה על חוק שירות המדינה (משמעת). בית הדין המשמעתי הרשיע את נוימן, פיטר אותו ללא פיצויי פיטורים או תגמולים, ופסל אותו לצמיתות משירות המדינה. ערעור זה מבקש להקל בצעדים המשמעתיים, תוך הדגשת נסיבותיו האישיות הקשות של נוימן, לרבות בריאות לקויה ומצוקה כלכלית. עם זאת, בית הדין דוחה את הערעור ומאשר את החלטת בית הדין למשמעת. בית המשפט מכיר בחומרת העבירות של נוימן, ומדגיש את הצורך בהרתעה ואת הפרת האמונים הכרוכה בכך. אין לו שיקול דעת להעניק פנסיית פרישה או פיצויי פיטורים במקרה של פסילה לצמיתות, והוא אינו נוטה להתערב בהחלטת בית הדין, במיוחד בהתחשב בחומרת העבירות. בית הדין מכיר באפשרות לשקול את הנסיבות ולאפשר תשלום חלקי של פנסיה במקרים כאלה, ומציע דרך ביניים שבה בית הדין יכול להחליט על אמצעי משמעת מתאימים, כולל שלילה אפשרית של הטבות פרישה. עם זאת, במקרה זה מגיע בית המשפט למסקנה כי חומרת התנהלותו של נוימן גוברת על שיקולים אישיים, והוא דוחה את הערעור ומותיר את החלטת בית הדין על כנה.