דב"ע נד/233 - 0

תקציר

פסק הדין מתייחס למקרה שבו אדם שהיה בעבר תושב ישראל ועבר להתגורר בבית חנינא, הפך ל"תושב האזור", ולאחר מכן הגיש בקשה לקצבת זקנה מהמוסד לביטוח לאומי לאחר שהגיע לגיל 65. בביטוח הלאומי דחו את תביעתו בנימוק שהוא אינו תושב ישראל ויש לו פיגור בדמי הביטוח הלאומי העולה על 12 חודשים - שני תנאים שצריך לעמוד בהם כדי לקבל את הקצבה. התובע טען כי הביטוח הלאומי היה צריך לפעול בהתאם לחוק הביטוח הלאומי, המאפשר לתושבי ישראל לקבל הטבות אם צברו תקופת אכשרה, גם אם לא שילמו דמי אבטלה בסמוך לגיל זקנה. בית הדין המחוזי הסכים עם התובעת, והוביל את הביטוח הלאומי לערער על ההחלטה. השופט י' אליאסוף פסק לטובת הביטוח הלאומי בקובעו כי התקנות לתושבי האזור הותקנו במסגרת הסמכות המוקנית בחוק הביטוח הלאומי, המאפשר לשר העבודה והרווחה לקבוע זכויות וחובות למי שאינם תושבי ישראל. החוק מחייב קשר יציב בין המבוטח למדינה, מה שלא תמיד קורה לגבי תושבי חוץ, מה שמוביל למשכי תשלום שונים עבור דמי ביטוח לאומי. כמו כן, חקיקת המשנה המאשרת את התקנות לתושבי האזור שיקפה את הרכב הכנסת ולכן נחשבה לחקיקה עקיפה. לפיכך התקבל הערעור, ותביעת בית המשפט המחוזי נדחתה.