על"ע 6/79

תקציר

פסק הדין המדובר הוא פרי ערעור לבית הדין המשמעתי הארצי של לשכת עורכי הדין. בית הדין אישר את החלטת בית הדין המשמעתי המחוזי של לשכת עורכי הדין בתל אביב להרשיע עורך דין מערער ששמו לא צוין בשני סעיפים של התנהגות בלתי מקצועית. הסעיף הראשון מתייחס למכתב שכתב המערער לעו"ד הרצל ורסנו, אשר נקבע כי חרג מהסטנדרטים המקובלים של תקשורת בין עמיתים. היא הכילה שפה מאיימת ומעליבה, והמערער הוזהר שלא לתת לזה לקרות שוב. האישום השני התבסס על מכתב שנשלח לשופט בית משפט השלום בתל אביב-יפו, ובו האשמות בדבר התנהגות בלתי חוקית המופנית כלפי שופט שלום המטפל בתיק בו היה מעורב המערער. בית הדין המשמעתי המחוזי גזר על המערער עונש השעיה של חודשיים, אך בית הדין הארצי, בקבלו את ההרשעה, הורה על נקיטת אמצעי משמעת פומביים יותר על ידי פרסום ההשעיה ברשומות הפרסומים והודעה לנשיאי בתי הדין בישראל, לרבות שמו של המערער. המערער ניסה להצדיק את מעשיו בהסבר הרקע למכתבים, אך בית המשפט מצא את הסבריו בלתי משכנעים. הסוגיה שעמדה על הפרק, לשיטתו של בית המשפט, לא הייתה תקפותן של טענותיו של המערער, אלא האופן הבלתי ראוי והמזלזל שבו ביטא אותן. בית המשפט הדגיש כי על עורכי הדין להתנהל במקצועיות ובאיפוק, הן בדיבור והן בכתב, וכי אין מקום לאיומים, עלבונות או שפה משפילה בתקשורת שלהם עם עמיתים או עם מערכת המשפט. זאת ועוד, ציין בית המשפט כי התנהגותו של המערער היא עבירה חוזרת, שכן הוא נשפט בעבר בגין התנהגות בלתי הולמת דומה. בסופו של דבר, דחה בית הדין המשמעתי הארצי את ערעורו של המערער ואישר את ההשעיה בת החודשיים, שהייתה אמורה להתחיל ביום 1.7.80. השופט בן-פורת והשופט בכור הסכימו עם פסק הדין שניתן על-ידי השופט שמגר.