ע"א 6447/96

תקציר

הערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בירושלים, שעניינה פסילתה של השופטת א.ז. בן-זמרה, נבע מסכסוך מכרזי הנוגע למערערים, האחים שרבט בנין ואחים שרבט יזמים ובונים בע"מ. המערערים זכו במכרז בחודש מרץ 1996, אך נפסלו לאחר מכן לאחר שמשתתף אחר טען כי הם משתייכים לאותה קבוצת תאגידים, בניגוד לכללי המכרז. השופט בן-זמרה דן בעבר בפרשנות סעיף המכרז האוסר על חברות הקבוצה להשתתף, מה שהביא לפסילת המערערים. במהלך קדם המשפט ביום 10.9.96 ביקשו המערערים את פסילתו של השופט, בטענה שהערותיו הקודמות מצביעות על משוא פנים, ובכך פוגעות ביכולתו להעריך באופן אובייקטיבי את טענותיהם נגד המשיבים 1 ו-2. המשיב מס' 4 התנגד לפסילה וטען כי חוות הדעת הפרשנית הקודמת של השופט אינה משקפת משוא פנים וכי החלטות ביניים כרוכות לא פעם בפרשנויות משפטיות מקדמיות. בית המשפט המחוזי דחה את בקשת הפסילה, בנימוק שהתבטאויות קודמות במהלך הליכי ביניים אינן שוות ערך להטיה או לדעה קדומה, שכן אלה היו מקדמיות והתבססו על שאלות משפטיות פרשניות בלבד. בערעור נקבע כי המערערים לא הוכיחו חשש ממשי למשוא פנים, כנדרש, בעיקר משום שהשופט לא הכריע בדעה כלשהי לגופו של עניין. הערעור נדחה, תוך הדגשה כי ביטויים שיפוטיים בהקשרים משפטיים דומים אינם מעידים מטבעם על משוא פנים וכי ניתנה למערערים הזדמנות לטעון את טענותיהם באופן מקיף. כתוצאה מכך, ההחלטה לאפשר לשופט בן-זמרה להישאר בתיק, נדחתה גם הבקשה לעיכוב הליכים.