פש"ר 39734-12-13

תקציר

בית המשפט שקל בכובד ראש את הטיעונים שהוצגו על ידי הצדדים ובאי כוחם. לאחר דיון נאות, הבקשה לחלוקת דיבידנד ביניים בלבד לנושים רגילים, ולא לנושים מובטחים, מתקבלת. ההחלטה מעוגנת בחוקים ובתקנות הרלוונטיים – פקודת פשיטת הרגל ותקנות פשיטת הרגל. הסדר הנושים, שאושר לפי סעיף 19א לפקודה, והגדרותיו ל"נושים" ו"נאמן", כמו גם הדרישות להסדרים סטטוטוריים, תומכים בהחלטה זו. כמו כן, בית המשפט מפרש את הוראות סימן ד' לתקנות, המתווה את האפשרויות העומדות בפני נושים מובטחים לגבות את חובותיהם, לטובת מניעת הנאה מנושים מובטחים מההטבות המיועדות לנושים רגילים. במקרה זה, הנושים המובטחים נקטו צעדים לאכיפת שעבודיהם ומינו כונסי נכסים למימוש נכסים, אך לא מימשו את החלופות שצוינו. במקום זאת, הם הגישו תביעות חוב עבור כל החוב של החייבים, ולא את היתרה הנותרת לאחר מימוש הבטוחות. בית המשפט מדגיש את חשיבות ההקפדה על המסגרת המשפטית ומסרב לאפשר לנושים מובטחים ליהנות מחלוקה המיועדת לנושים רגילים בנסיבות אלה. החלטה זו מתקבלת למרות עיכובים אפשריים בתשלומים לנושים רגילים ובהתחשב בכך שלנושים המובטחים הוצעה האפשרות לשנות את עמדתם אך הם סירבו, מתוך אמונה שמדובר בהימור. הנאמן מונחה להכין פסק דין לחתימת בית המשפט, שיבטיח שלפחות 2 מיליון שקל יישארו בקופת הנושים. בנוסף, הנאמן, יחד עם הנושים המובטחים, המפרק והכונס הרשמי, יקבעו אם קיימות סיבות לעכב את החלוקה עוד יותר, עד למימוש הנכסים בהודו. ההחלטה מועברת לצדדים, ובקשה מס' 35 נסגרת.