רע"א 18958-07-22

תקציר

בית המשפט החליט לדחות את בקשת רשות הערעור, שכן היא לא הוגשה בפרק הזמן שנקבע. הבקשה, מיום 1.6.22, הייתה למעשה חזרה על בקשה זהה שהוגשה ביום 25.4.22, ולכן היוותה בקשה לעיון חוזר, שאינה מאריכה את פרק הזמן לערעור. זאת ועוד, בית המשפט מצא כי מסמך שהגיש המבקש אינו קביל כראיה, שכן הוא נחשב לחוות דעת רפואית ולא ניתן להגישו מבלי שהופנה לעיון מומחה. גם טענת המבקש כי אין לחייב את המשיב בהוצאות המשפט הן מהמשיב והן מאוצר המדינה נדחתה. בית המשפט פירש את החקיקה הרלוונטית כמתירה את שני האישומים, שכן המילה "או" נתפסה כמציעה לבית המשפט מספר אפשרויות, ולא בחירה בינארית. לפיכך נדחתה הבקשה, והמבקש חויב בהוצאות המשיב, שחויבו בסך 3,000 ₪.