ה"פ 380/00

תקציר

פסק הדין דן בשפיטותה של סוגיה הנוגעת לדרישות אקדמיות לקבלת תואר ומגיע למסקנה כי בעוד שבית המשפט יכול לבחון את ההליך שנוקט המוסד האקדמי, אין הוא יכול להתערב בשיקול הדעת המקצועי של המוסד, במיוחד כאשר מדובר בחופש אקדמי. המקרה שלפנינו עוסק בסטודנטית שלמדה באוניברסיטת חיפה בתחילת שנות ה-80 וביקשה להכיר בלימודיה מאותה תקופה לתואר ראשון בהוראת שפות. עם זאת, דרישות האוניברסיטה השתנו עם הזמן, ובקשתה של הסטודנטית נדחתה בשל אי עמידתה בסטנדרטים הנוכחיים, שכללו בחינה פסיכומטרית ותוספות נוספות. בית המשפט מכיר בכך שהסטודנטית לא הביאה ראיות מספיקות להוכחת מילוי תפקידה כפי שנטען, וכי החלטת האוניברסיטה התקבלה לאחר בחינה מדוקדקת ובגבולות המינהל התקין. לפיכך, בית המשפט דוחה את טענת הסטודנט ומדגיש כי התרומות האישיות והסיבות להפסקת הלימודים אינן עולות על הסטנדרטים האקדמיים הנדרשים. למועמדת ניתנת הזכות ללמוד לתואר על פי הדרישות הנוכחיות, עם ויתור על הכשרה מעשית אם היא ממלאת את כל החובות האחרות. בנוסף, האוניברסיטה חויבה לשאת בהוצאות המשפט ובשכר טרחת עורך הדין בסך 3,000 ₪.