סע"ש 64950-07-18

תקציר

לאחר בחינת הראיות והטיעונים שהוצגו על ידי הצדדים, קבע בית המשפט כי בקשת התובע למענק שנים עודפות ביחס לכהונתו כרב שכונה מטעם המועצה הדתית אשדוד אינה תקפה. הטענה מעוגנת בהחלטת הפנסיה, המגדירה "משרה ציבורית" כתפקיד בשירות המדינה, כחייל או כל תפקיד אחר הזכאי לפנסיה מאוצר המדינה. בית המשפט מוצא כי תפקידו של התובע כרב שכונה לא היווה תפקיד ציבורי כהגדרתו. כמו כן, התובע לא הביא ראיות מספיקות כדי להוכיח כי הוא זכאי לפנסיה בגין תפקיד זה מהמועצה הדתית אשדוד. תפקידה של המדינה כרגולטור על תקציב המועצה אינו מעיד על כך שהתפקיד זכאי לפנסיה ממלכתית. בית המשפט דוחה גם את הטענה כי הגדרת "משרה ציבורית" בחיקוקים אחרים צריכה לחול במקרה זה, שכן החלטת הפנסיה מגדירה במפורש את המונח. בית המשפט מקבל את עמדת המדינה כי היישום הלא אחיד של החלטת הפנסיה במשרדים השונים נבע מטעות, שעם גילויה תוקנה מיד. המדינה אינה נדרשת להנציח יישום שגוי של החוק, גם אם התרחש לאורך תקופה ממושכת. תיקון טעויות אלה אינו מפלה את התובע, ועקרון אי-ההפליה אינו מחייב את המדינה להמשיך במדיניות שגויה. בנוסף, בקשת התובע ל"פיצויי הסתמכות" נדחית, שכן תיקון טעות שלטונית בדרך כלל אינו מקימה טענת הסתמכות לגיטימית של יחיד. העובדה שהמדינה לא תבעה השבה בגין תשלומים ששולמו בטעות לנושאי משרה שיפוטית אחרים אינה מקנה לתובע זכויות כלשהן, שכן הוראות חוק שונות עשויות לחול על אותן נסיבות. לאור ממצאים אלה, מגיע בית המשפט למסקנה כי התובעת אינה זכאית לכל מענק נוסף של שנים עודפות מעבר למה שכבר שולם. לפיכך, התביעה נדחית. בהתחשב בנסיבות הייחודיות של המקרה, בית המשפט אינו מטיל הוצאות משפט, ושני הצדדים יישאו בהוצאותיהם. על פסק דין זה ניתן לערער לבית הדין הארצי לעבודה תוך 30 יום מיום מסירתו.