עת"מ 29280-12-12

תקציר

העותר, אזרח אתיופיה, חצה את הגבול לישראל באופן בלתי חוקי ונלכד על ידי צה"ל. הוא טען שהוא אריתריאי, אך לאחר חקירה ברשות ההגירה נקבע כי הוא אתיופי. הוצאו צו גירוש וצו משמורת, אשר אושרו שוב ושוב על ידי בית המשפט במהלך מספר ביקורים. העותר טען כי הוא נולד באריתריאה ובילה את רוב חייו בסודן, אך רשות ההגירה לא מצאה ראיות התומכות בטענתו. בית המשפט דחה את עתירתו הראשונית שערערה על הצווים, וניתן לו עיכוב של שלושה חודשים בביצוע צו הגירוש. לאחר מכן הגיש העותר עתירה חדשה, בה טען כי מאחר שהמדינה נמנעת מלגרש אזרחים סודאנים, מעצרו יהווה מעצר מנהלי בלתי חוקי. בית המשפט לא מצא כל חוסר תום לב בהתנהלות הרשות ופירש את הדין הרלוונטי כחל על נסיבות הומניטריות פרטניות, ולא קולקטיביות. גם טענות העותר בדבר אי-חוקתיות החוק ופרשנותו המצמצמת של הוראותיו נדחו, שכן אלה היו תלויות ועומדות בפני בית המשפט העליון. בסופו של דבר נדחתה העתירה השנייה, ובית המשפט אישר את צווי הגירוש והמשמורת.