ע"ב 9121/04

תקציר

המערער, כבן 43 הרשום באגף הבטחת הכנסה, הגיש ערר על החלטת לשכת שירות התעסוקה לסווגו כ"סרבן" לעבודה מתאימה, דבר שהביא לשלילת דמי האבטלה שלו. עניינו נסוב סביב ראיון שקיים המערער עם גב' אנג'לה, נציגת המעסיק, לתפקיד שוטף כלים. גב' אנג'לה סימנה את המערער כ"לא מתאים" מבלי לספק סיבה. המערער טוען כי הסיבה לכך שגב' אנג'לה לא העסיקה אותו נבעה מגילו, דבר שלדבריו מהווה אמתלת שווא. זאת משום שאין לו עבר פלילי, והטענה שהוא אסיר משוחרר אינה נכונה. ועדת הערר דחתה את ערעורו הראשוני, והאמינה לגרסתה של גב' אנג'לה לאירועים. לאחר מכן לקח המערער את התיק לבית המשפט המחוזי, אשר פסק אף הוא נגדו על סמך הראיות בוועדת הערר. בית הדין הארצי, לעומת זאת, קבע כי שגה בית הדין האזורי בכך שלא התיר ראיות נוספות וכי יש לדון בערעורו של המערער שכן מדובר בדיון השיפוטי הראשון בנושא. בית הדין ניהל הליך ניהול ראיות משלו והגיע למסקנה כי עדותו של המערער אמינה. בית המשפט מצא כי גרסתו של המשיב לאירועים, שהוצגה מיד שנייה, בעייתית, מה גם שלמעסיק היה אינטרס להציג את המקרה באופן שונה. מאחר שהמשיב לא זימן את המעסיקים להעיד, קיבל בית הדין את גרסת המערער והורה למשיב לבטל את סיווג הסירוב, להשיב למערער את תגמוליו ולכסות את הוצאותיו המשפטיות.