עב"ל 38573-08-13

תקציר

בהחלטת הערעור בחן בית המשפט את עניינו של מערער אשר טען לקשר סיבתי בין אירוע בעבודה ביום 8.1.2009 לבין אוטם שריר הלב ממנו סבל לאחר שאושפז ביום 11.1.2009. בית המשפט דחה את הערעור ואישר את פסק דינו של בית הדין האזורי, בהתבסס על חוות דעתו של פרופ' קרן. המומחה סיפק ניתוח מפורט, וקבע כי לפני אירוע העבודה הראה המערער תסמינים התואמים מחלת לב כלילית קשה, שהוחמרו על ידי גורמי סיכון קיימים. פרופ' קרן הגיע למסקנה כי הסימפטומים החולפים שחווה המערער לא גרמו נזק לליבו לפני או מיד לאחר אירוע העבודה והבהיר כי האוטם התרחש לאחר האשפוז, ללא קשר לאירוע כלשהו הקשור לעבודה. בנוסף, הטענות כי המומחה פעל על פי "אסכולה קפדנית" לא נתמכו בראיות. בית המשפט הדגיש כי על פי הפסיקה המקובלת, נדרשת הוכחת חוות דעת רפואית חלופית כדי לערער על מסקנות המומחה, אשר התבססו על מחקרים שפורסמו והצביעו על ההשפעה הפוחתת של הלחץ לאורך זמן, ובכך שללו כל קשר משמעותי בין אירוע העבודה לבין האוטם. נוכח היעדר נסיבות יוצאות דופן וההסתמכות המהותית על עדות המומחה, לא מצא בית המשפט הצדקה לערער על ממצאיו וכתוצאה מכך דחה את הערעור מבלי לפסוק הוצאות.