ב"ל 1810/02

תקציר

התובעת, שעבדה במעון, הגישה הודעה על פגיעה בעבודה לנתבעת, בטענה כי כאבי הגב שלה נגרמו כתוצאה מתנאי עבודתה. הנתבעת דחתה את תביעתה, מה שהוביל את התובעת להגיש תביעה. בית המשפט מצא מספר סדרות של תנועות חוזרות ונשנות בעבודתו של התובע שעשויות להצדיק תביעת מיקרוטראומה. שני מומחים רפואיים מונו לבחון את הקשר הסיבתי בין תנאי עבודתה של התובעת לבין מצב גבה. עם זאת, שני המומחים סברו כי הנזק לגבו של התובע לא נגרם כתוצאה ממיקרוטראומה אלא כתוצאה מגורמים רבים, כך שלא ניתן לקבוע את הגורם העיקרי. בית המשפט דחה את תביעת התובעת, שכן היא לא הצליחה לבסס קשר סיבתי בין עבודתה לבין פגיעת הגב שלה באמצעות מיקרוטראומה. עוד נקבע בפסק הדין כי בית הדין נעדר סמכות לבחון טענה נוספת של אירוע תאונה חד פעמי בעבודה, שכן היא לא הוגשה לנתבעת. לתובע שמורה הזכות להגיש תביעה נוספת בגין אירוע זה. ההחלטה התקבלה ללא צו להוצאות, כאשר כל צד נושא בהוצאותיו, וכל צד יכול לערער על פסק הדין לבית הדין הארצי לעבודה בתוך 30 יום.