בר"ע 68692-05-18

תקציר

המבקש הגיש בקשת רשות ערעור על פסק דין מתוקן והחלטות קודמות. פסק הדין המתוקן, שניתן ביום 23.4.2018, היה תיקון טכני לפסק דין מקורי מיום 30.12.2013. פסק הדין המקורי דחה את תביעת המבקש לביטול פסק בוררות. **עקרונות משפטיים וחידושים:** * **תיקון טעויות קלות בפסקי דין:** פסק הדין המתוקן תיקן טעות דפוס קלה בפסק הדין המקורי, במיוחד הכללת רצף ספרות מיותר בשם המשיב. תיקון זה נעשה מכוח תקנה 124 לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), התשמ"ב-1981. תקנה זו מאפשרת תיקון שיבושים בפסק דין שאינם משנים את משמעותו המהותית, תוך ציטוט תקדים בעניין חמי בן-נון נ' טל חבקין*. עיקרון זה מדגיש את סמכותו של בית המשפט לשמור על שלמות ובהירות פסקי הדין שלו באמצעות תיקונים קלים מבלי לפתוח מחדש את התיק לגופו של עניין. * **Res Judicata וסופיות פסקי הדין:** עיקרון משפטי מרכזי העומד על הפרק הוא *res judicata*, כלומר לא ניתן להתדיין שוב בעניין שכבר נפסק. המבקש הגיש בעבר ערעור על פסק הדין המקורי. ערעור זה נדון לגופו ונדחה בפסק דין מפורט ומנומק ביום 11.2.2016. בקשת רשות הערעור הנוכחית, למרות התיקון הטכני לפסק הדין המקורי, נתפסה כניסיון נוסף להתדיין מחדש בתביעות שכבר נדונו ונדחו. בית המשפט הדגיש כי פסק הדין בערעור מהווה פסק דין סופי. * **שימוש לרעה בהליך ובקשות חסרות ערך:** בית המשפט מצא כי בקשת המבקש היא בקשה קלת דעת המהווה ניצול לרעה של הליכים משפטיים. המבקשת חזרה על טענות שכבר נדחו בפסק הדין בערעור וניסתה לנצל תיקון טכני כדי "למחזר" טענות אלה. המרדף העיקש של המבקש אחר תיק שהוכרע סופית, גם לאחר שהתמודד עם ההשלכות המשפטיות, העיד על זלזול ביעילות המערכת המשפטית ובזכויותיהם של בעלי דין אחרים. בית המשפט הדגיש את ההיסטוריה הענפה של המבקשת בליטיגציה בפני בתי הדין לעבודה, והצביע על היכרות עם כללי הפרוצדורה וסופיות פסקי הדין. * **עומס מיותר על מערכת המשפט:** בית המשפט הביע חשש כי התנהלותו של המבקש יוצרת עומס מיותר על המערכת המשפטית. על ידי הגשת הליך חסר תוחלת, המבקש צרך משאבים שיפוטיים שניתן היה להקצות לתיקים תלויים ועומדים אחרים. הדבר מדגיש את אחריותו של בית המשפט לנהל את עומס התיקים ביעילות ולמנוע שימוש לרעה בהליכים. * **סנקציות בגין ניצול לרעה של הליכים:** כתוצאה משימוש לרעה בהליך, בית המשפט הורה למבקשת לשלם הוצאות לטובת אוצר המדינה. זוהי סנקציה נפוצה כדי להרתיע צדדים מהגשת תביעות טורדניות או קלות דעת ולפצות את המדינה על המשאבים שהושקעו. הסכום של 6,000 ₪ נמצא מתאים בהקשר זה. * **עיתוי הערעור:** בקשת רשות הערעור הוגשה כארבע וחצי שנים לאחר פסק הדין המקורי ולמעלה משנתיים לאחר החלטת ערכאת הערעור. עיכוב משמעותי זה, יחד עם אופי הבקשה, תמכו עוד יותר בעמדת בית המשפט כי מדובר בניסיון לדון בעניין שהסתיים. לסיכום, החלטת בית המשפט לדחות את בקשת רשות הערעור התבססה על עקרונות ה-res judicata*, סופיות פסקי הדין ומניעת ניצול לרעה של הליכים משפטיים. התיקון הטכני לפסק הדין המקורי נחשב לא מספיק כדי לפתוח מחדש תיק שכבר הוכרע סופית על ידי בית משפט גבוה יותר. פעולותיה של המבקשת אופיינו כחוסר תום לב וניצול לרעה של מערכת המשפט.