תפ"ח 30634-12-11

תקציר

הנאשם הואשם ברצח המנוח בכך שירה בו מספר רב של פעמים ברובה M-16, דבר שגרם למותו עקב דימום יתר. המחלוקת העיקרית הייתה האם הנאשם התכוון להרוג את המנוח. התביעה טענה כי הנאשם הכין עצמו באמצעות מארב למנוח במשך שעות וכי אופי התקיפה ומספר היריות ומיקומן מצביעים על כוונתו להרוג. ההגנה טענה כי הנאשם התכוון רק לאיים או לפצוע את המנוח וכי מותו נגרם כתוצאה מטיפול רפואי רשלני בעקבות הירי, ובכך ניתק את הקשר הסיבתי בין מעשיו של הנאשם לבין המוות. בית המשפט מצא כי התביעה לא הוכיחה מעבר לספק סביר כי הנאשם התכוון להרוג את המנוח. עם זאת, שוכנע כי הנאשם היה מודע לאפשרות של תוצאה קטלנית ופעל כלפיה באדישות או בקלות דעת, תוך קיום היסוד הנפשי הנדרש לעבירת ההריגה. בית המשפט דחה גם את טענת ההגנה בדבר גורם מתערב זר, וקבע כי הטיפול הרפואי שקיבל המנוח לא היה הגורם היחיד למותו. לפיכך הורשע הנאשם בהריגה, וכן בעבירות של החזקת נשק שלא כדין, השמדת ראיות ושיבוש הליכי משפט, בהן הודה בעדותו.