ע"א 307/87

תקציר

בתיק הנוגע לאביזרי חשמל דקורטיביים לשימוש ביתי, אישר בית המשפט העליון פסק דין של בית המשפט המחוזי לטובת המשיב, שטען כי המערערים אחראים ל"גניבת עין". המשיב ייצר מוצרים תחת השם "מודלוקס" משנת 1978, והמערערים החלו למכור מוצרים דומים בשם "יוקרה דלוקס" בשנת 1983. בית המשפט מצא כי המשיבה ביססה לעצמה מוניטין של עיצובי מוצריה במשך למעלה מחמש שנים, תוך שימוש ממושך ונרחב המקנה להם זכויות קנייניות מכוח עוולת גניבת עין, כמפורט בסעיף 59 לפקודת הנזיקין. הדבר דרש להוכיח כי הציבור קישר את עיצוב המוצר עם המשיבה, תוך יצירת "משמעות משנית". חיקוי המערערים, בהיעדר סיבה פונקציונאלית ומלווה בצביעה דומה, נחשב ככוונה לנצל את שמו הטוב של המשיב. עוד קבע בית המשפט כי העיצוב החיצוני וציון השם של מוצרי המערערת עלולים להטעות צרכנים לחשוב שמדובר במוצרי המשיבה, במיוחד נוכח שיווק המוצרים לציבור הרחב הפחות מיומן בהבחנה בהבדלים. פסק הדין אישר כי סימני מסחר ומראה המוצר משפיעים באופן משמעותי על תפיסת הצרכן, וראיות ישירות להטעיה חוזקו בעדויות המצביעות על בלבול צרכני ממשי. משכך, הערעור נדחה, והמערערים חויבו בהוצאות, תוך שבית המשפט העליון הדגיש כי הגנת הצרכן מפני פרקטיקות עסקיות מטעות היא בעלת עדיפות משפטית מרכזית, למרות סוגיות אפשריות של תחרות הוגנת.