רע"א 57173-09-24

תקציר

בבקשת רשות ערעור זו, נדון בהחלטתו של בית המשפט המחוזי בחיפה לאשר תובענה ייצוגית נגד הבנק הבינלאומי הראשון לישראל בע"מ ("הבנק") בטענה כי גבה שלא כדין עמלות מלקוחותיו ("עסקים גדולים") עבור שליחת הודעות "סוויפט". **רקע ועיקרי המחלוקת:** המשיבה, סייברלוג'יק בע"מ ("סייברלוג'יק"), טענה כי הבנק גבה עמלות שלא כדין עבור שליחת הודעות סוויפט, שהן הודעות אלקטרוניות המשמשות להעברות מטבע חוץ. מנגד, הבנק טען כי התשלום בגין שירות זה הוגדר בתעריפון הבנק לעסקים גדולים כ"עמלה", ולכן הוא רשאי לגבותו. בית המשפט המחוזי, בהחלטתו מיום 5.6.2024, קיבל את בקשת האישור. השופט קבע כי התעריפון אינו מבהיר באופן חד משמעי האם מדובר בעמלה או בהוצאה. אולם, לאחר בחינת מהות הפעולה, ובהתאם לכללי פרשנות מקובלים, בית המשפט קבע כי מדובר בפעולת לוואי לשירות אחר שהבנק מספק, ולפיכך, לכאורה, מדובר ב"הוצאה" ולא ב"עמלה". **הליך הערעור והבקשה לאיחוד דיון:** הבנק הגיש בקשת רשות ערעור על החלטה זו, בטענה כי התשלום אכן מהווה עמלה. במהלך הדיון, הצדדים פנו להליך גישור, אשר לא צלח. לאחר מכן, הבנק ביקש לאחד את הדיון בבקשת רשות הערעור הנוכחית עם ערעור אחר שהוגש על ידי סייברלוג'יק בנוגע לתובענה ייצוגית אחרת. **החלטת בית המשפט העליון (כבוד השופט עופר גרוסקופף):** בית המשפט העליון דחה את בקשת רשות הערעור ואת הבקשה לאיחוד הדיון. **הנימוקים לדחיית בקשת רשות הערעור:** 1. **יעילות דיונית:** עיקר הנימוק לדחיית הבקשה נשען על שיקול היעילות הדיונית. בית המשפט העליון קבע כי ההליך העיקרי בפני בית המשפט קמא נמצא בשלב מתקדם ביותר – שלב הסיכומים. קבלת בקשת רשות הערעור בשלב זה עלולה להחזיר את ההליך אחורנית, לגרור בקשות נוספות, ולעכב באופן משמעותי את ההכרעה בתובענה הייצוגית. מתן רשות ערעור לא יחסוך את הדיון המשפטי והעובדתי המורכב, אשר כבר הסתיים בשלב ההוכחות. הנזק הדיוני הכרוך במתן רשות ערעור עולה על התועלת. 2. **שלב הדיון:** בית המשפט הדגיש כי יש להעניק רשות ערעור על החלטה לאשר תובענה ייצוגית על בסיס איזון בין שיקולים, וכי במקרים בהם ההליך העיקרי בשלב מתקדם, יעילות דיונית הופכת לשיקול מכריע. **הנימוקים לדחיית הבקשה לאיחוד דיון:** 1. **דחיית בקשת רשות הערעור:** מטבע הדברים, לאחר דחיית בקשת רשות הערעור, גם הבקשה לאיחוד דיון נדחתה. 2. **הליך שלא מצא את דרכו לבית המשפט:** בית המשפט העליון ציין כי הבנק היה מודע להליך שהוליד את הערעור המקביל, אך בחר שלא להגיש בקשה להעברת הדיון לפי סעיף 7(א) לחוק תובענות ייצוגיות. ההליכים התנהלו במקביל, ואין לאפשר לבנק להשיג בדרך עקיפה את מה שלא ביקש בדרך הישר. 3. **היעדר ודאות לגבי זירוז ההכרעה:** אין ערובה לכך שאיחוד הדיונים יביא לזירוז ההכרעה, שכן ייתכנו הבדלים רלוונטיים בין ההליכים. 4. **יכולת בית המשפט המחוזי להתחשב:** חזקה על בית המשפט המחוזי כי ידע להתחשב בהתפתחויות בערעור המקביל, ככל שיחולו. 5. **מנגנונים דיוניים אחרים:** אם הבנק מעוניין להביע עמדה בערעור המקביל, קיימים מנגנונים דיוניים אחרים לכך, ואין צורך להשתמש בכלי המכביד של איחוד דיון. **תוצאה:** בקשת רשות הערעור נדחתה, ועימה גם הבקשה לאיחוד הדיון. הבנק חויב בהוצאות סייברלוג'יק בסך 10,000 ש"ח. **היבטים משפטיים וחדשנות:** * **הדגשת שיקול היעילות הדיונית:** פסק הדין מדגיש את חשיבותו של שיקול היעילות הדיונית בהכרעה בשאלת מתן רשות ערעור על החלטת אישור תובענה ייצוגית, במיוחד כאשר ההליך העיקרי נמצא בשלבים מתקדמים. * **חשיבות שלב ההליך:** בית המשפט מבהיר כי שלב ההליך העיקרי (כאן, שלב הסיכומים) משפיע באופן מכריע על החלטה האם להיעתר לבקשת רשות ערעור, ולא תמיד תתקבל החלטה לגופו של עניין אם הדבר יפגע ביעילות הדיונית. * **מניעת עקיפה של הדין:** בית המשפט פועל למניעת מצב בו בעל דין מנסה לעקוף הליכים דיוניים שנקבעו בחוק, כפי שבא לידי ביטוי בדחיית הבקשה לאיחוד דיון. * **חשיבות ההכרעה בבית המשפט קמא:** ההחלטה משאירה את ההכרעה בתיק העיקרי לבית המשפט קמא, תוך מתן אמון ביכולתו להתחשב בהתפתחויות חיצוניות רלוונטיות.