ת"א 1029/09

תקציר

בית המשפט הכריע בבקשה של התובעים לזמן את הנתבע מס' 7 כעד בתיק בו התובעים מאשימים נתבעים רבים בשיתוף פעולה להעלמת כספים ומידע. הנתבעים טענו כי יש לדחות את הבקשה משום שאינה נתמכת בתצהיר וכי מדובר ב"מסע דיג". בית המשפט דחה טענות אלה ופסק לטובת התובעים, בקובעו כי צד יכול לזמן את הצד שכנגד להעיד ללא צורך בהמצאת תצהיר בעצמו. בית המשפט ביסס את החלטתו על סעיף 7 לפקודת הראיות (1971), המאפשר הליך זה. זאת ועוד, טענו התובעים כי הנתבע מס' 7 היה דמות מרכזית בתביעה וכי יש צורך בחקירה נגדית בשל היותו "עד עוין". בית המשפט הסכים עם התובעים וקבע כי כאשר צד מזמן את הצד שכנגד כעד, הוא יכול לערוך חקירה נגדית, גם אם מדובר בחקירתו העיקרית של העד. זאת כדי להבטיח שוויון בין שני הצדדים ולגלות את האמת. עם זאת, בית המשפט גם קבע כי אם הנתבע יגיש תצהיר עדות עיקרית עד למועד הנקוב, הוא יהיה רשאי להעיד ראשון בדרך הרגילה של עדות עיקרית. הדבר מאפשר לנתבע להציג את ראיותיו מבלי להיחקר בחקירה נגדית, אך אם יבחר שלא להגיש את התצהיר, התובעים יוכלו לחקור אותן חקירה נגדית. פסק הדין מדגיש את חשיבותה של החקירה הנגדית ככלי יעיל לגילוי האמת ומציין כי ההליך מבטיח ששני הצדדים יקבלו יחס שווה.