תלה"מ 68841-07-20

תקציר

בית המשפט בחן בקפידה את הראיות והטיעונים שהוצגו על ידי שני הצדדים על מנת לקבוע את סכום המזונות הראוי שייפסק לקטין. השופטת פתחה בהערכת צרכיה של הילדה, תוך התחשבות ברמת החיים אליה התרגלה ובעובדה שהיא מבלה בשני משקי בית שונים. בית המשפט מצא כי טענות התובע בנוגע לצרכי הילד היו לעיתים קרובות מוגזמות ולא תמיד נתמכות בראיות. מנגד, הנתבע גם לא הביא ראיות מספיקות להוצאותיו הנטענות. בהתחשב בנסיבות אלה, החליט בית המשפט להעמיד את צרכיו החודשיים של הילד על סך של 1,600 ₪, מתוכם 1,000 ₪ עבור צרכי שהייה ו-600 ₪ עבור צרכים שאינם קשורים לשהות, מתוכם 1,300 ₪ נמצאו נחוצים. לאחר מכן, בחן בית המשפט את יכולותיהם הכלכליות של שני ההורים. הכנסותיו של התובע נאמדו בכ-4,552 ₪ לחודש, והן צפויות לגדול משמעותית בתוך שש שנים. הכנסתו הפנויה של הנאשם חושבה לפי 9,000 ₪ לחודש. בהתחשב בהכנסות שני הצדדים, החליט בית המשפט כי במשך שש השנים הבאות האב יתרום 65% והאם 35% לאחזקת הילד. אחוז זה ישתנה לחלקים שווים החל מאוגוסט 2028. בית המשפט שקל גם את הזמן שכל הורה מבלה עם הילד, שכיום נוטה לטובת האם אך צפוי להתרחב בעתיד. דמי המזונות החודשיים נקבעו על סך 1,495 ₪, שישולמו על ידי האב, בנוסף לקצבת הילדים וכל הקצבה מהמוסד לביטוח לאומי, שתינתן לאם. הצדדים יתחלקו שווה בשווה בהוצאות הרפואיות והחינוכיות החריגות של הילד, בתנאים מסוימים. יתר על כן, כל הוצאה חריגה אחרת שלא צוינה במפורש תישא באופן שווה על ידי שני ההורים אם הסכימו לכך מראש. בית המשפט אף קבע קווים מנחים להחזר הוצאות אלה בין ההורים. לבסוף, פסק הדין מפרט את תשלומי המזונות הקודמים, החל ממועד הגשת התביעה ביום 29.7.2019, אשר ינוכו מתשלומים קודמים ששילמה הנתבעת בגין דמי שכירות והוצאות נוספות. התשלום החודשי בגין מזונות העבר נקבע על 2,000 שקל. הצדדים נדרשים להמציא זה לזה קבלות בגין הוצאות חריגות שהוצאו בתקופה שבין אוגוסט 2019 לינואר 2021 במסגרת זמן מוגדרת. פסק הדין כולל גם מספר הוראות הנוגעות לאופן התקשורת בין ההורים ולהעברת הודעות ומידע. בית המשפט הדגיש כי ההחלטות שהתקבלו נועדו לצמצם את הסכסוך בין הצדדים ולהבטיח את שלומו של הקטין.