ת"א 42456-07-18

תקציר

השופט, יהודה ליבלין, דחה הן את התביעה והן את התביעה שכנגד בתיק שהגיש בן זקן נגד קליניקוב, כשכל צד נדרש לשאת בהוצאותיו. במרכז הפרשה פרצה שריפה שפרצה בדירה השכורה של קליניקוב, שבבעלות בן זקן. האחרון האשים את קליניקוב ברשלנות, וטען כי מקור השריפה הוא במחשב הנייד שלה וכי היא לא הזהירה אותם על בעיות חשמל בדירה. עם זאת, השופט ליבלין קבע כי בן זקן לא עמד בנטל ההוכחה המוטל עליו בגין עוולת הרשלנות. הם לא הביאו ראיות מספיקות לכך שרשלנותו של קליניקוב גרמה לשריפה, וטענותיהם הכלליות לא היו מספיקות. בנוסף, קבע השופט כי לא ניתן להעביר את נטל ההוכחה לקליניקוב על סמך סעיפים 39 ו-41 לפקודת הנזיקין, שכן בן זקן לא הוכיח את התנאים המצדיקים זאת. השופט דחה גם את תביעתו החוזית החלופית של בן זקן, שכן חובת הזהירות של קליניקוב נבעה מהסכם השכירות, ותביעת הרשלנות כבר נדחתה. ללא הוכחה שמעשיו של קליניקוב גרמו לנזק, לא ניתן להטיל עליה את האחריות לאי החזרת הדירה למצבה המקורי. לבסוף, מאחר שלא ניתן היה לבסס אחריות, השופט לא ראה צורך לדון בהיקף הנזקים.