רע"א 3676/04

תקציר

פסק הדין המדובר הוא פסק דין בערעור על החלטת ערכאה נמוכה יותר בנוגע לתביעת בנק נגד לקוח. הערכאה הנמוכה יותר פסקה לטובת הבנק וחייבה את הלקוחה לשלם חוב של 207,696 שקל שנבע מחשבון משותף שניהלה עם בעלה. הלקוח הגיש בקשה לעיכוב ביצוע פסק הדין, שנדחתה על ידי בית משפט השלום. על דחייה זו הוגש גם ערעור, והוא נושא פסק דין זה. הלקוחה טענה כי הבנק פעל בחוסר תום לב וביצע פעולות ללא ידיעתה או הסכמתה, וכי חתימתה על כתב השעבוד זויפה על ידי בעלה. היא ביקשה עיכוב ביצוע בטענה כי סיכוייה לזכות בערעור לגופו של עניין גבוהים, וכי פינויה מביתה עד לסיום הערעור יבטל את ההליך. הבנק טען מנגד כי הלקוח בסך הכל מנסה לעכב את הפינוי הבלתי נמנע ואת פירעון החוב. השופט, לאחר ששקל את טענות הצדדים ואת החלטות בית המשפט הקודמות, פסק לטובת הלקוח. השופט נעתר לבקשת רשות הערעור, קיבל את הערעור לגופו ועיכב את הליכי ההוצאה לפועל עד להכרעת בית המשפט המחוזי לגופו של עניין. זאת, בנימוק שפינוי קשישה מביתה, גם תוך הבטחה לדיור חלופי זמני, הוא צעד חמור, ואילו הבנק, כמוסד כלכלי איתן, לא ייגרם נזק בלתי הפיך מדחיית הפינוי. כמו כן, השופטת סברה כי לערעור הלקוח סיכויי הצלחה סבירים, שכן ייתכנו נסיבות בהן הבנק יידרש לגלות ערנות מוגברת בחשבונות משותפים. לפיכך, הערעור התקבל, וביצוע פסק הדין עוכב עד להכרעת בית המשפט המחוזי לגופו של עניין.