ת"א 745772/03

תקציר

המחלוקת נסובה סביב אי ידיעתה של חברת ביטוח למבוטח על פשרות שנעשו עם צדדים שלישיים, ודרישתה לאחר מכן לתשלום השתתפות עצמית מהמבוטח. בית המשפט הכיר בכך שלחברת הביטוח שיקול דעת בניהול תיקי הגנה, אך הדבר תחום בעקרונות של סבירות ותום לב. במקרה זה, חברת הביטוח מינתה עורכי דין שייצגו את הנתבעת, אך נמנעה מליידע אותם על החלטות פרוצדורליות שהתקבלו בניגוד לעמדתה הידועה של הנתבעת, לרבות הסכמה לפשרה מטעמה לאחר מתן פסק דין. הנסיבות הוכיחו הפרה של חובות המבטח כלפי המבוטח, ובכך פטרו אותו מכל אחריות לתשלום ההשתתפות העצמית. מסקנה זו הושגה למרות שטענתה העיקרית של הנתבעת התמקדה בפשרה שנעשתה ללא הסכמתה, בעוד שטענות אחרות בדבר מניעים, הפרת חובת אמונים והפרות אתיות נמצאו מיותרות להתייחסות. זאת ועוד, בית המשפט מתח ביקורת על התנהלותם של שני הצדדים במהלך המשפט, וציין כי חברת הביטוח הייתה צריכה לכלול בתביעתה פרטים מהותיים, בעוד הנתבעת התנגדה נמרצות לניסיון החברה לתקן מחדלים אלה. בסופו של דבר, נדחתה התביעה שהגישה חברת הביטוח נגד הנתבע, והתובע חויב לשאת בהוצאות המשפט של הנתבע ובשכר טרחת עורך דין, שהופחתו לסך של 800 ₪ בתוספת מע"מ.