ת"א 18578-06-11

תקציר

התיק סובב סביב חלקת אדמה והזכויות בה. אביו של התובע היה במקור הבעלים של הזכויות בחלקות קרקע מסוימות, אותן החליף עם חברת הימנותא בזכויות בחלקה גדולה יותר. חילופי דברים אלה תועדו בהסכם ובמכתב המשך מעורך הדין של החברה, שניהם משנות השבעים. זכויות האב היו אמורות להוות מחצית משטח החלקה הגדולה יותר, הממוקמת בצד הצפוני, ואילו החברה תשמור על המחצית הדרומית. עם זאת, התובע, שירש את זכויות אביו עם פטירתו, השתלט על חלקה הדרומי של החלקה ומכר חלקים ממנה לצדדים שלישיים ללא הסכמת החברה. פעולה זו סתרה את ההסכם המקורי. התובעת הגישה תביעה בדרישה כי חברת הימנותא תכבד את התחייבותה ותעביר את זכויותיה בהתאם, כך שזכויותיה הרשומות של התובעת יסתכמו ב-8556 מ"ר. מנגד, טענה החברה כי התביעה התיישנה וכי המכתב מעורך דינם היה הצעה בלבד ולא התחייבות מחייבת. עוד נטען, כי מעשיו של התובע הוכיחו את הסכמתו לעמדת החברה וכי הוא ויתר על זכויותיו על פי ההסכם המקורי. בית המשפט בחן את חומר הראיות ומצא כי מכתב החברה היווה התחייבות ולא הצעה, אך מעשיו של התובע אכן עמדו בסתירה לתנאי אותה התחייבות. התובעת בנתה בחלקה הדרומי של החלקה ומכרה זכויות לצדדים שלישיים, כך שלא ניתן היה לקיים את ההסכם המקורי. כמו כן, בית המשפט קבע כי התובע היה מודע להסכם והתרשל בזכויותיו, ולמעשה זנח אותן לאורך השנים. לפיכך, נפסק כי התובע אינו רשאי לאכוף את ההסכם, ותביעתו נדחתה. התובע חויב בהוצאות הנתבעת, לרבות שכר טרחה בסך 10,000 ₪ לעורך דינם, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית רלוונטיים.