ס"ע 41873-06-13

תקציר

התובע, אזרח אריתריאה, תבע את מעסיקו לשעבר על כך שפיטר אותו שלא כדין ללא שימוע ולא שילם לו את פיצויי הפיטורים המגיעים לו לכאורה, דמי חופשה, דמי הבראה, דמי חגים והפרשות לקרן פנסיה, וכן פיצוי בגין שכר שעתי שלא שולם בגין עבודה בשעות נוספות. המעסיק טען מנגד כי התובע פוטר לאחר שהיה מעורב בקטטה אלימה עם עובד אחר וכי הפיטורים היו כדין. עוד טען המעסיק כי שולם לתובע כל שכרו המגיע לו, לרבות שעות נוספות, וכי תנאי העסקתו היו כאלה שהפנסיה נכללה בשכרו. בית הדין מצא כי התקיים שימוע, גם אם לא פורמלי, וכי פיטורי התובע היו כדין בהתחשב באירוע האלים בו היה מעורב. עוד קבע בית הדין כי התובעת אכן קיבלה תלושי שכר חודשיים וכי הודעת המעסיק על תנאי ההעסקה לא הייתה מספקת, שכן התובעת לא ידעה עברית. עם זאת, בית הדין קבע כי מאחר שהתובע לא התלונן על שכרו לאחר קבלתו, אין מחלוקת לגבי תנאי העסקתו ולכן לא מגיע לו פיצוי בעניין זה. באשר לפיצויי הפיטורים והודעה מוקדמת על פיטורים, קבע בית הדין כי התנהגותו האלימה של התובע היוותה הפרת משמעת חמורה וכי זכותו של המעסיק לשלול ממנו תשלומים אלה. עם זאת, מאחר שהמעסיק כבר שילם לתובע פיצויי פיטורים, ולא הגיש הודעת קיזוז, הכסף יישאר אצל התובעת. בית הדין בחן את תלושי השכר ומצא כי התובע קיבל פיצוי עבור ימי חופשה שנתית, ופסק לו תוספת של 277 ₪ עבור ימים אלה. כמו כן חויב המעסיק לשלם לתובע דמי הבראה בסך 3,524 ₪, שכן לא הוכח כי הדבר נכלל בשכרו של התובע. עם זאת, בית הדין מצא כי שכרו של התובע כלל דמי חגים, ולכן המעסיק לא היה אחראי בעניין זה. עוד קבע בית הדין כי לא יורה למעסיק לשלם לקרן פנסיה עבור התובעת, מבקשת מקלט, שכן סבר כי אין זה ראוי להטיל חובה כזו על מעסיקים כאשר המחוקק והמחוקק המשני שתקו בעניין. לבסוף, הסכים בית הדין עם התובע כי עבד שעות נוספות וכי הוא זכאי לגמול נוסף בגין כך. בית המשפט חישב את הסכום המגיע לתובע, תוך התחשבות בשעות הנוספות הגלובליות שכבר שולמו לו על ידי הנתבעת, והורה לנתבעת לשלם סכום זה, בצירוף דמי הבראה, פדיון חופשה שנתית, שכר טרחת עורך דין והוצאות משפט.