עת"מ 41951-03-12

תקציר

פסק הדין מתייחס לעתירה המערערת על אישור תוכנית מתאר לפרויקט יזמות נדל"ן. העותרים טענו כי נפלו בהליך האישור מספר פגמים, ובהם טעויות עובדתיות, היעדר תשובות סבירות ופגיעה בצדק הטבעי. הם ביקשו מבית המשפט לתקן את החלטת האישור. המשיבים, לעומת זאת, טענו כי אל לו לבית המשפט להתערב בשיקול דעתה של הרשות המינהלית אלא אם קיים חוסר סבירות קיצוני בהחלטה. זאת ועוד, טענו המשיבים כי העותרים מנסים להביא ראיות מומחה חדשות שלא הוצגו במהלך ההליך המינהלי, דבר שאינו מותר. בית המשפט בחן את הבקשה ומצא כי טענות העותרים מכוונות למהות ההחלטה, שבית המשפט אינו צריך להתערב בה, כפי שהוסכם על העותרים עצמם. בית המשפט שקל גם את ניסיונם של העותרים להגיש חוות דעת מומחה חדשה יחד עם עתירתם וציין כי מדובר בעקיפה של ההליך המינהלי התקין. בסופו של דבר פסק בית המשפט לטובת המשיבים וקיבל את בקשתם למחוק את חוות דעת המומחה מהעתירה. בפסק הדין הודגש כי תפקידו של בית המשפט אינו להחליף את שיקול דעתו בשיקול דעתו של הרשות המינהלית, אלא להבטיח שההליך יהיה הוגן.