דנג"צ 779/97

תקציר

העותר הגיש בקשה לבית המשפט העליון, המערערת על סמכותו של בית המשפט המחוזי לדון בעניינו על סמך כתב האישום שהוגש נגדו. עם זאת, בית המשפט העליון דחה את עתירתו, בנימוק של מדיניות של אי התערבות בהליכים פליליים בערכאות נמוכות יותר, למעט במקרים חריגים שבהם ניתן לטעון טענה מהותית נגד סמכותו של בית המשפט. בית המשפט הדגיש כי גם חריגים אלה מפורשים בצמצום. לפי פסק הדין, ריבוי המצבים הכרוכים בשאלות שיפוטיות אינו מאפשר אמירה גורפת כי כל טענה של חוסר סמכות מצדיקה את התערבותו של בג"ץ. במקום זאת, יש לשקול כל מקרה לגופו. במקרה ספציפי זה, בית המשפט לא ראה סיבה לסטות ממדיניותו שנקבעה, מה גם שטענות העותר כבר הוצגו ונדחו על ידי בית המשפט המחוזי. עוד הובהר בפסק הדין כי יש להפעיל את שיקול הדעת של בית המשפט העליון להתערב במקרים של חוסר סמכות לכאורה וכי פסק הדין האחרון לא יצר תקדים חדש אלא החיל את הדין הקיים. מאחר שפסק דין זה לא סתר פסקי דין קודמים, לא היה חדשני ולא הציב קשיים משמעותיים, הבקשה לדיון נוסף נדחתה והעתירה נדחתה.