עת"א 27064-10-16

תקציר

העותר, אסיר המרצה עונש מאסר ממושך בגין מספר עבירות, הגיש עתירה נגד החלטה מנהלית שדחתה את בקשתו לסבב חופשה. העותר טען כי ההחלטה התבססה על מידע בלתי מהימן וביקש מבית המשפט להורות למשיב שירות בתי הסוהר (שב"ס) להנפיק תעודת סודיות בדבר המידע ששימש בתהליך קבלת ההחלטות. העותר ביקש למנוע מבית המשפט לעיין במידע הסודי ללא הסכמתו. בית המשפט לעניינים מנהליים דחה את בקשת העותר, בקובעו כי שב"ס ביקש להציג את המידע לעיון בית המשפט וכי לא נדרשה הסכמתו של העותר. בית המשפט ציין את אופייה המצומצם של הביקורת השיפוטית במקרים כאלה ואת האינטרס הציבורי בשמירה על זרימת המידע החסוי במערכת הכליאה. היא הדגישה כי חזקת החוקיות העדיפה את ההחלטה המינהלית וכי העותר לא סיפק עילה מספקת כדי להצדיק מתן צו להנפקת תעודת סודיות. זאת ועוד, בית המשפט הדגיש את ההבדל בין הליך פלילי לבין עתירה מנהלית שעניינה זכויות מאסר, כאשר פוטנציאל הפגיעה באינטרסים של האסיר נמוך יחסית. מאחר שהעותר התנגד לכך שבית המשפט יבחן את המידע הסודי, חזקת החוקיות עמדה בעינה, והעתירה נדחתה.