עת"מ 1257/09

תקציר

עותר שנכשל שלוש פעמים בבחינת התמחות ברפואה פנה לבית המשפט בבקשה לקבל בונוס של 10 נקודות, שיסייעו לו לעבור את הבחינה. הבונוס ניתן לנבחנים לאחר שהעותר ניגש לשתי בחינות ראשונות. החלטת בית המשפט דחתה את בקשת העותר משני טעמים. ראשית, העתירה הוגשה באיחור, למעלה משנתיים לאחר שנודע לעותר על ההחלטה עליה הוא מערער, ולמעלה משנה לאחר כניסת ההחלטה לתוקף. שיהוי זה היה אובייקטיבי וסובייקטיבי כאחד, ובית המשפט ראה בכך חיסרון, שכן משמעות הדבר היא שעבר פרק זמן ארוך בין לימודיו של העותר לבין תחילת התמחותו אם יקבל את המענק. שנית, בית המשפט מצא כי הבחינות שניגש העותר אליהן אינן זהות לבחינות הנוכחיות, למרות רפורמה שאיזנה והתמקצעה בהן, ולכן העותר לא יכול היה לקבל את נקודות הבונוס, וההחלטה שלא לתת לו אותן הייתה סבירה. בפסק הדין נקבע כי חירותו של העותר לעסוק בעיסוקו גוברת על זכויותיהם של מטופליו העתידיים, ועל הצורך להבטיח כי הרופאים יהיו מוסמכים דיים. העותר חויב לשאת בהוצאות המשפט של המשיבים.