ת"א 1363/96

תקציר

התובעת, זנד טל מכוני בלנדינג בע"מ, רכשה מהנתבעים אצווה של גרגרי דורה, המהווים מרכיב עיקרי בתערובת מזון לעופות, במהלך החודשים יוני ויולי 1992. התובע טען כי אצווה ספציפית זו של דורה הכילה רמה גבוהה של טאנין, חומר רעיל טבעי בדורה, אשר גרם נזק חמור למגדלי תרנגולות, וכתוצאה מכך, מספר רב של מקרי מוות של עופות. כתוצאה מכך, נגרמו לתובע הפסדים כספיים משמעותיים שכן החקלאים קיזזו את חובותיהם כלפי התובע. התובעת תבעה פיצוי מהמבטחת שלה, הנתבעת הראשונה אררט חברה לביטוח בע"מ, במסגרת פוליסת אחריות מוצר. אלא שאררט הכחישה את הטענה, מה שהוביל את זנד טל להגיש תביעה נגד אררט וספקי הדורה (הנתבעים השני והשלישי) בגין רשלנות. השופט פסק לטובת הנתבעים ודחה את טענות התובע. הסיבה העיקרית לפיטורים הייתה כישלונה של התובעת להרים את נטל ההוכחה. השופט ציין את המורכבות סביב התיק, המקשה על קביעת עובדות. נוכחותו של טאנין, חומר רעיל טבעי בדורה, הייתה נקודת מחלוקת בין הצדדים. בעוד מומחי התובעת טענו כי רמות גבוהות של טאנין גרמו לנזק, מומחי הנתבעים חלקו על טענה זו. השופט מצא את טענות הנתבעים משכנעות יותר, מה גם שהתובע לא הביא ראיות חותכות לכך שהדורה הכילה רמות טאנין מופרזות. בנוסף, הסכימה השופטת עם טענת הנתבעים כי התובע לא ביסס קשר סיבתי בין הרשלנות הנטענת של הנתבעים לבין הנזק שנגרם. הימנעותה של התובעת מביצוע בדיקות והסתמכות על הצהרות הספקים בנוגע לרמות הטאנין סתרה את טענתה כי הנתבעים לא נקטו משנה זהירות. יתר על כן, השופטת הדגישה כי על התובעת, כיצרנית תערובת, מוטלת האחריות לדאוג לאיכות ובטיחות מוצריה, דבר שלא קויים במקרה זה. השופט גם מתח ביקורת על התובע על כך שלא הציג מסמכים ועדים חיוניים, מה שהוביל לליקויים ראייתיים שפגעו בעניינו. השופט הגיע למסקנה כי התובעת לא הביאה ראיות מספיקות כדי לתמוך בטענתה לרשלנות כלפי הנתבעים. לפיכך, התביעה נדחתה, והתובע חויב לשלם הוצאות משפט לכל אחד מהנתבעים.