עד"מ 21/03

תקציר

במקרה הנדון, החליט בית הדין לקבל את הערעור בסוגיית הזכאות לפיצויי פיטורים בעקבות התפטרות עובד עקב הרעה לכאורה בתנאי העבודה. על פי סעיף 11(א) לחוק פיצויי פיטורים, התפטרות של עובד עקב הרעה מוחשית בתנאי העבודה נחשבת כפיטורים, ובכך מזכה אותו בפיצויי פיטורים. עם זאת, תקדימים משפטיים מבוססים דורשים כי כל החמרה כזו חייבת להיות חמורה וכי על העובד לתת למעסיק הזדמנות לתקן את המצב לפני שיבחר להתפטר. במקרה דנן, המשיב, שהועסק כמאבטח, עבר לאתר עבודה חדש לאחר שהחברה המערערת הפסיקה את פעילותה באתר הקודם. בהמשך טען להפחתה בשעות העבודה ובשכר. לאחר מכן הציעה החברה אפשרויות עבודה חלופיות, אותן דחה המשיב ללא בחינה מעמיקה. בית הדין מצא כי המשיב לא הביא ראיות קונקרטיות לירידה בשכר ולא בחן כראוי את הצעות העבודה החלופיות שסיפק המערער לתיקון ההרעה הנטענת. לפיכך, פעולותיה של המשיבה לא עמדו בתנאים הנדרשים לזכאות לפיצויי פיטורים בשל הרעת תנאי העבודה. הערעור התקבל, והמשיב חויב לשאת בהוצאות המערער בגין הערעור. ההחלטה התקבלה ברוב קולות בהרכב השופטים, כאשר דעתו החולקת של נציג העובדים צידדה שלא לשבש את פסק הדין המקורי של בית הדין האזורי.