עב"ל 10082/97

תקציר

במקרה של שלמה שיה, מסגר שנפגע בגב והוכר כתאונת עבודה על ידי המוסד לביטוח לאומי, נבחנו החלטות ועדת הערר בעקבות חוסר שביעות רצון משני הצדדים. ההערכה הרפואית הראשונית העניקה לו נכות משוקללת של 52%, תוך ייחוס אחוזים ספציפיים לאימפוטנציה גברית, הפרעות במתן שתן ונזק עצבי. עם זאת, ועדת הערר תיקנה מאוחר יותר הערכה זו, ערערה על הקשר הסיבתי בין התאונה למצבים מסוימים כמו אימפוטנציה, וצמצמה את דרגת הפגיעה בהתאם, במיוחד לאחר ניתוח ידוע ששיפר לכאורה את מצבו במתן שתן. ירידת הכנסתו של המערער, עקב מעבר ממסגרייה לעבודה מאומצת פחות, לא נלקחה בחשבון לפי תקנה 15, העוסקת בשינויים המשפיעים על ההכנסה. בית המשפט המחוזי בחיפה אישר החלטה זו, וטען להצדקה מספקת בנימוקי הוועדה. עם זאת, טען בא כוח המערער כי ועדת הערר לא הצליחה לנמק כראוי את אי הסכמתה עם חוות הדעת הרפואיות המקוריות או את ההפחתה בדרגת הנכות, ובפרט בהתעלמה מטענות לאובדן הכנסה הקשורות לשינוי תעסוקתי עקב פגיעה. משכך, הורה השופט א' רבינוביץ לבחון מחדש את המקרה על ידי הוועדה, הורה לה לספק נימוקים מקיפים ואולי אף להתאים את דירוג הנכות, ופסק הוצאות משפט למערער. פסק דין זה ניתן בירושלים ביום 22.6.99 וחייב את הוועדה להתייחס לטענות המערער ביסודיות.