ה"פ 15099-06-15

תקציר

זהו סיכום פסק הדין בסכסוך מקרקעין מורכב. המשיב היה בעלים משותף של חלקת קרקע בחולון. בשנת 2006 חתם על חוזה עם המבקשת, חברה קבלנית, לבניית דירה על הקרקע. החוזה היה כרוך בזכויות המשיב במקרקעין תמורת דירה ותשלום כספי. בעקבות שינוי בתכנית הבנייה, דרש המבקש מהמשיב תשלום נוסף עבור הגדלת גודל הדירה. המשיב סירב ועמד על התנאים המקוריים. לאחר מכן ניסה המבקש לבטל את החוזה, מה שהוביל למחלוקת משפטית ממושכת. התיק כלל מספר דיונים ופסקי דין. בסופו של דבר, פסק בית המשפט העליון לטובת המבקשת, התיר לה לבטל את החוזה כדין וחייב אותה להשיב את שווי זכויותיו של המשיב במקרקעין, השווה לדירת 3.32 חדרים. כמו כן חויבה המבקשת לרשום את הזכויות על שמה. העתירה הנוכחית מתמקדת בהיבטים הכספיים של מכירת הדירה. המבקשת ביקשה לנכות סכומים שונים, לרבות מיסים והוצאות, מתמורת המכירה לצד שלישי, בטענה כי על המשיב לשאת בעלויות אלה. עם זאת, השופט פסק נגד המבקש, וציין כי פסק הדין הקודם הצביע בבירור על בעלותו של המבקש בדירה. לפיכך, עליה לשאת בעלויות המכירה והמיסים, בעוד המשיב זכאי לשווי זכויותיו הנקוב. השופטת הדגישה כי החלטת המבקשת למכור את הדירה הייתה שלה וכי לא ניתן לחייב את המשיב בגין דבר שאינו בבעלותו. בנוסף, חישב השופט את הסכום המדויק המגיע למשיב, שהסתכם ב-1,394,400 ₪. עוד ציין השופט כי היעדרותו של המשיב מההליך לא השפיעה על פרשנות פסק הדין והטיל ספק בהחלטת המבקש לפתוח בהליך חדש במקום לבקש הבהרות מבית המשפט העליון. משהגיעה למסקנה כי תביעותיה של המבקשת נדחו ברובן, הורה לה השופט לשלם למשיב הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין, בסך 40,000 ₪ בתוספת מע"מ. פסק הדין הבהיר את החובות הכספיים של שני הצדדים והורה לנאמן לפעול בהתאם.