ע"א 38082-04-10

תקציר

הערעור מערער על החלטת בית המשפט המחוזי הדוחה את תביעת המערערים לפיצוי מהמשיבה, שטראוס, בגין אי מתן הודעה נאותה על שינויים ארגוניים ובגין שווי זכויות ההפצה של המוצרים שהפיצו. המערערים היו קבלנים עצמאיים המפיצים את מוצרי שטראוס וחתמו על חוזי הפצה עם תקופת הודעה מוקדמת של 30 יום לסיום. שטראוס יזמה שינויים שכללו את העברת מרכז ההפצה, מה שגרם למערערים לסיים את הקשר עם החברה. בית המשפט המחוזי קבע כי לא ניתנה למערערים הודעה מוקדמת מספקת על השינויים, אך דחה את טענותיהם ולא מצא כל הפרה מצד שטראוס. בית המשפט קבע כי יחסי החלוקה אינם מקנים זכויות קנייניות למערערים וכי תקופת ההודעה המוקדמת בת 30 הימים היא סבירה. השופט רובינשטיין, בהסכמת בית המשפט המחוזי, הדגיש כי המערערים האריכו את תקופת ההודעה מעבר ל-30 יום ובחרו להפסיק את פעילות החלוקה. עוד מצאה כי שטראוס לא מנעה מהמערערים למכור את זכויות ההפצה שלהם וכי החוזה אינו חוזה סטנדרטי, ולכן ההודעה בת 30 הימים הייתה סבירה. עם זאת, השופט קובו, בהתנגדות חלקית, טען כי החוזה הוא חוזה סטנדרטי וכי תקופת ההודעה המוקדמת של 30 יום היא תנאי מפלה. קובו ג' שקל את המאפיינים הייחודיים של יחסי מפיץ-ספק ואת הערך הכלכלי של זכויות ההפצה, והגיע למסקנה כי תקופת הודעה מוקדמת סבירה היא שישה חודשים. צ'רניאק ג'יי הסכים עם קובו ג'יי. הערעור התקבל אפוא, והתיק הוחזר לבית המשפט המחוזי להמשך הליכים בעניין פיצויי המערערים. שטראוס חויבה לשלם לכל אחד מהמערערים הוצאות ושכר טרחת עורך דין בסך 25,000 ₪.