ת"פ 58976-05-16

תקציר

הכרעת הדין דנה בעקרונות הענישה ושיקול הדעת בגזר הדין כמפורט בסעיף א1 לפרק ו' לחוק. היא מדגישה את חשיבות ההגנה על ערכים חברתיים, תוך התייחסות לתפקידו של הנאשם במתן אמצעים שאפשרו ביצוע פשע. השופט שוקל את חומרת העבירה, את אופי האמצעים שניתנו ואת משך אספקתם, תוך הכרה בסכנה הפוטנציאלית לשלום הציבור ולביטחונו. בהסתמך על פסיקות קודמות, השופט מכיר בנוהג המקובל של הטלת עונשי מאסר בפועל על עבירות כאלה. הם גם מפרטים נסיבות חריגות בהן ניתן לוותר על הרשעה, תוך התמקדות בשיקום הנאשם ובחומרת העבירה. עם זאת, במקרה זה קובע השופט כי נסיבותיו של הנאשם אינן מצדיקות חריגה מהנורמה, שכן ההרשעה לא תפגע באופן משמעותי בשיקומו, ואופי העבירה חמור. למרות תכונותיו החיוביות של הנאשם והיעדר עבר פלילי, השופט שומר על ההרשעה, בהתחשב באינטרס הציבורי ובצורך בהרתעה. במקום עונש מאסר, נגזר על הנאשם שיקום חינוכי ועבודות שירות – 220 שעות בבית הספר אלסלאם. השופט מורה גם על פיקוח של שירות המבחן למשך שנה, ארבעה חודשי מאסר על תנאי וקנס של 3,000 שקל. פסק הדין מדגיש כי העונש מוצדק בהתחשב בנסיבות הספציפיות ואינו פוגע בעקרון הענישה האחידה. לנאשם ניתנת זכות ערעור תוך 45 יום.