דב"ע נו/241 - 3

תקציר

עניינו של תיק זה נסוב סביב פיטוריו של רופא המערער, ששימש כמנהל היחידה לפוריות הגבר אצל המשיב שערי צדק. המערערת קיבלה הודעת פיטורים ביום 26.3.96 ממנהל שערי צדק, לכאורה בשל "אי ציות". המערערת ערערה על הדחייה בבית הדין האזורי בירושלים, בבקשה למתן צו מניעה זמני. בית הדין האזורי דחה את הבקשה בנימוקים שונים: לא ניתן לאכוף את יחסי עובד-מעביד בנסיבות מסוימות, שערי צדק אינו מעסיק ציבורי, והפיטורים נבעו מבעיות יחסי אנוש ולא מסיבות משמעתיות. בנוסף, מצא בית המשפט כי מאזן הנוחות אינו נוטה לטובת מתן צו המניעה, נוכח הטענות בדבר התנכלות המערערת לעמיתים. לאחר מכן ערערה המערערת לבית המשפט העליון בטענה כי הליך הפיטורים היה בלתי חוקי. עם זאת, בג"ץ בחר שלא להתערב בהחלטת בית המשפט המחוזי, שכן הוא עומד על הכלל של אי התערבות בהחלטות הנוגעות לצווי מניעה זמניים. עוד ציין בג"ץ כי פרשנות חוק החוזים בהליך ביניים אינה ראויה. גם קביעתו של בית הדין האזורי בדבר מאזן הנוחות נותרה על כנה. לפיכך, הערעור נדחה, אך פסק הדין לא רמז על התוצאה הסופית של ההליך העיקרי, שיש לדון בו במהירות. הוחלט שלא להתערב בפסיקת הערכאה הנמוכה יותר, להותיר את הפיטורים על כנם, אך לעודד פתרון מהיר של ההליך העיקרי.