תנ"ג 15333-02-18

תקציר

בית המשפט אישר את בקשתו של ציון להגיש תביעה נגזרת נגד אחיו אברהם וחברת יונה בן עמי, שבבעלותו המלאה של אברהם. התביעה מבקשת להשיב בשם החברה המשותפת שלהם, שמשון שטיחים בע"מ, דמי שכירות שנגבו על ידי הנתבעים בגין חכירת חלקת המקרקעין של החברה ללא הרשאה ובגין ההוצאות שנגרמו לחברה עקב פעולות הנתבעים. השופט מצא כי החברה, שבבעלותה חלקת אדמה בבית שמש, אינה פעילה מאז שריפה שכילתה את המפעל שלה בשנת 1992, אך חידשה את פעילותה העסקית באמצעות השכרת קרקעות. למרות שחלק מהתביעה נדחה על פי חוק, השופט קבע כי חלק מעילות התביעה קשורות לאירועים שהתרחשו לאחר שהצדדים חתמו על הסכם פשרה, ותקופת ההתיישנות אינה שוללת תביעות אלה. עוד קבעה השופטת כי המבקשים עמדו בנטל המוטל עליהם להוכיח עילה לכאורה נגד הנתבעים בשלב זה של ההליך. כמו כן, דחתה השופטת את טענות הנתבעים כי הסכם הפשרה ותניית הבוררות הנלווית אליו מונעים את הגשת הבקשה, וקבעה כי הליך הבוררות לא התקיים, ולכן סעיף הוויתור במסגרתו לא הופעל. הנתבעים חויבו לשלם את הוצאות המבקשים בגין הבקשה, בסך 25,000 ₪, וניתנו להם 60 יום להגשת כתב הגנה.