ע"ע 1165/00

תקציר

פסק הדין מתייחס לערעור על החלטות בית המשפט האזורי בירושלים בנוגע לתביעה כספית שהוגשה נגד המערערת. בית המשפט המחוזי פסק לטובת המשיב, הורה למערערת להגיש כתב הגנה בתוך 15 יום והפנה את הצדדים לגישור. משלא עשה כן המערער, ביקש המשיב פסק דין המבוסס על כתב התביעה בלבד. בית הדין האזורי נעתר לבקשה וקבע מועד אחרון להגשת תצהיר התומך בתביעתו. לאחר מכן הגיש המערער בקשה דחופה לביטול ההחלטה, בטענה כי נקבע הליך גישור וכי יש להאריך את המועד האחרון להגשת כתב הגנה. בית המשפט המחוזי דחה את בקשת המערער, וכן דחה את בקשתם הדחופה להארכת המועד להגשת כתב הגנה. המערער ערער לבית המשפט העליון וטען כי יש לבטל את החלטת בית הדין האזורי מאחר שהמועד האחרון להגשת כתב הגנה אינו מוצדק, וכי בית המשפט לא אפשר לו להיענות לבקשת המשיב למתן פסק דין. המשיב טען מנגד, כי המערערת לא הגישה כתב הגנה וכי אל לו לבית המשפט להתערב בהחלטת בית המשפט המחוזי בעניין ההוצאות. לאחר שבחן את התיק, מצא בית המשפט העליון כי שגה בית המשפט המחוזי בכך שלא פעל לפי הנוהל שנקבע ולא ביקש את תגובת המערערת בטרם נתן את החלטתו. בית המשפט העליון התחשב גם בהגנתו הפוטנציאלית של המערער, בהעדפה להכריע בתיקים לגופו של עניין, ובעובדה שהתנהלותו של המערער לא היוותה התעלמות מוחלטת מחובותיו כבעל דין. כתוצאה מכך, קיבל בית המשפט העליון את הערעור, ביטל את החלטות בית המשפט המחוזי והחזיר את התיק לבית המשפט המחוזי להמשך הליכים. שני הצדדים יישאו בעלויות שלהם.