ת"צ 25826-12-20

תקציר

פסק הדין כרוך בבקשה להסתלקות מתביעה ייצוגית, עם שיקולים סביב שכר טרחה ושכר טרחה. בית המשפט אישר את הנסיגה אך העניק תגמול נמוך יותר ממה שהוסכם בתחילה, בהתחשב בהנחיית בית המשפט העליון. על פי חוק התובענות הייצוגיות, טובת הנאה מהסתלקות טעונה אישור בית משפט, במיוחד לפני אישור התובענה הייצוגית, ועליה להראות עילה לכאורה ותועלת מוחשית לחברי הקבוצה הייצוגית. בית המשפט בחן האם התביעה מצדיקה הליך משמעותי ומצא כי היא אינה קנטרנית, אם כי עמימות משפטית והיעדר תועלת לחברי הקבוצה הפחיתו מערכו. הבקשה דרשה תחילה פיצוי בסך 3,000,000 ₪, אך היעדר תשתית עובדתית ומשפטית הוביל לפסיקה מופחתת. הצעתו המוקדמת של המשיב לפתור את הסוגיה ללא הליכים משפטיים הפחיתה עוד יותר את נחיצות התביעה. בסופו של דבר קיבלו המבקשת ועורכי דינה 500 ש"ח ו-7,000 ש"ח בהתאמה, לעומת הצעת המשיב לשכר טרחת עורך דין בסך 38,100 ש"ח. היתרה הופנתה לקופה ציבורית, שתגדיל את התועלת הציבורית מעבר לתרומה המוסכמת של 30,000 שקל. בהיעדר עילה מספקת לקיום סעיף 16(ד)(1) לחוק התובענות הייצוגיות, לא חויבו בהודעות או הוצאות נוספות, וכל בקשת ההסתלקות, למעט גמול, הפכה לסופית. הבקשה והתביעה האישית נדחו, תוך מתן הנחיות לאישור העברת התרומה בתוך 30 יום.