ע"א 59828-04-21

תקציר

השופטת, יהודית שבח, לא מצאה כל טעות בשיקול דעתו של בית המשפט קמא וקיבלה את כל מסקנותיו, ובפרט את תוכנו של הסכם האופציה, אישורי הוועדה המקומית והתנהלות הצדדים. טענת המערערת כי בית המשפט המחוזי כבר הכריע בשאלת חוקיות ביטול הסכם האופציה נדחתה, שכן בית המשפט לא הכריע בפועל בעניין בשל הסדר פרוצדורלי בין הצדדים שהעביר את הנושא לבית משפט השלום בתל אביב. השופט קיבל גם את מסקנתו של בית משפט קמא כי התנאים להם התנגדה המערערת אינם חלק מהסכם האופציה, וכי המערערת הסכימה לממש את האופציה גם אם ניתן יהיה למכור רק 50% מהדירות ליחידים. בנוסף, אישר השופט את קביעתו של בית משפט קמא כי המערערת פעלה בחוסר תום לב בכך שסיכלה את התקיימותו של תנאי ההשעיה הנוגע לאישור מנהל מקרקעי ישראל לשימוש חורג. השופטת הוסיפה והתייחסה לשתי טענות נוספות שהעלה המערער בדבר הימנעותו של המשיב מזימון עד והרשות שניתנה לבא כוחו של המשיב לחדול מייצוג, ולא מצאה כל הצדקה לאף אחת מהטענות. השופטים ע' יקואל, ארז יקואל ושלומית יעקובוביץ הסכימו עם פסק הדין. משכך, נדחה הערעור, והמערער חויב לשלם למשיב הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין בסך 20,000 ₪, בעוד שהערבות שהופקדה על ידי המערערת הייתה אמורה להיות מועברת למשיב.