בג"צ 6152/18

תקציר

בית המשפט החליט כי העתירה תימחק. פסק דין זה הוא ביחס לזכותו של חשוד בפלילים לקבל הודעה על העברת חומרי החקירה שלו לרשות התביעה, כמפורט בסעיף 60א לחוק סדר הדין הפלילי, והזכות לפנות בכתב לתובע להימנע מהגשת כתב אישום. העותר מבקש להרחיב את היקף הגילוי בשלב השימוע, כך שיתאים לדרישות הגילוי לאחר הגשת כתב אישום, כמפורט בסעיף 74 לחוק סדר הדין הפלילי. עם זאת, בית המשפט קבע כי תכליותיהם של שני שלבים אלה של ההליך הפלילי שונות, ועל כן היקף הזכות לעיין בחומר נגזר באופן שונה. שלב השימוע נועד לתת לחשודים הזדמנות לשכנע את התובעים שלא להגיש כתב אישום, ואילו שלב הגילוי לאחר הגשת כתב אישום נועד להוציא לאור את האמת ולהבטיח משפט הוגן. לתובעים שיקול דעת בבואם להחליט מהי "הנקודה העיקרית של הראיות" שיש לגלות לחשודים בשלב השימוע. במקרה הספציפי הזה, מצא בית המשפט כי המשיבה הפעילה שיקול דעת זה כראוי, ומסרה לעותרת את עיקר חומר החקירה, ואף חרגה מחובותיה בכך ששקלה את בקשותיו והעבירה חומרים נוספים לעיונו. בית המשפט התחשב גם בכך שקבלת בקשת העותר תסבך את הליך השימוע באופן משמעותי, נוכח כמות הראיות הרבה הכרוכה בתיק. השופטת סיימה בהדגשה כי לא נפל פגם בהתנהלות המשיב, ולכן אין הצדקה להתערבות בית המשפט.