ה"פ 56806-01-16

תקציר

המקרה שלפנינו הוא סכסוך בין תובע לנתבע על חלקת קרקע, המכונה חלקה 75, הצמודה למקרקעי התובע, מגרש 74. התובע, שהוא דודו של הנתבע, מבקש הצהרה על טובת הנאה לטובת הנכס שלהם, מגרש 74, בצירוף צו מניעה שימנע מהנתבע להתערב בשימוש שלהם בשטח שבמחלוקת. התובעים טוענים כי טעות בבניית ביתם הובילה לפלישה למגרש 75, וכי אביהם של השניים, עלם נאסר א.ח., הורה להעביר את השטח שבמחלוקת לידי התובע. לחילופין, טוענת התובעת כי יש להעניק לה זכות מיטיבה בנכס בשל החזקתה השלילית במקרקעין למעלה מ-30 שנה. הנתבעת מכחישה את קיומו של הסכם כזה וטוענת כי השימוש של התובעת במקרקעין נבע מהסכם אחר בדבר זכויות גישה, אותו ביטלה התובעת מאוחר יותר. השופט י. כהן קובע כי השימוש שעשה התובע במקרקעין היה בהסכמת הנתבע ולכן אינו יכול להיחשב כחזקה שלילית. משכך, דוחה השופטת את התביעה בדבר טובת הנאה בנכס. יתר על כן, השופט קובע כי צו שיפוטי בנוגע לבקשת התובע לצו מניעה יהיה מיותר ועלול להצית סכסוך נוסף בין הצדדים. כל צד מצווה לשאת בהוצאותיו.