בג"צ 1710/08

תקציר

המשיבים טענו כי יש לדחות את העתירה מחמת חוסר ניקיון והיעדר עילה להתערב בהחלטתם שלא להאריך את רישיון הישיבת הקבע של העותרת, תוך הדגשת גירושה הקודם של העותרת מישראל וניסיונה לשוב ולהיכנס אליה באמצעות נישואין פיקטיביים. העותרים עמדו על בקשתם וביקשו אשרה דחופה לביקור סבתה החולה באוקראינה, אך בקשתם נדחתה. בהמשך, החליטה העותרת לעזוב את ישראל ולפרק את נישואיה, דבר שהוביל לדחיית העתירה. המשיבים ביקשו לחייב את העותרים בהוצאות, להן התנגדו העותרים, בנימוק של התנהלות המשיבים והעוול שגרמו. בית המשפט, שהסתפק בכך שיש לחייב את העותרים, ציין כי הם לא הצדיקו את הגשת העתירה, מה גם שהיא נזנחה ללא הבהרה או דיון. הסברם של העותרים למשיכת העתירה, בהתבסס על שינוי נסיבות אישיות, לא היה משכנע. בהתחשב בהתנהלותם הפרוצדורלית של המשיבים ובשלב שבו בוטל ההליך, פסק בית המשפט לטובת המשיבים והטיל על שני העותרים הוצאות בסך 6,000 ₪, ביחד ולחוד, בצירוף הפרשי ריבית והצמדה ממועד ההחלטה.